זיכרון סוכן: תיקיית קבצים, לא מסד נתונים

סוכן ששכח הכול בין ריצה לריצה מתחיל כל פעם מאפס. כלי הזיכרון פותר את זה בצורה הפשוטה ביותר: תיקייה של קבצי טקסט שהמודל יכול לקרוא ולכתוב.

הכלי הוא בצד הלקוח. המודל מבקש פעולה, אתם מבצעים אותה על האחסון שלכם, ומחזירים תוצאה. הפקודות הן צפייה, יצירה, החלפת מחרוזת, הוספה, מחיקה ושינוי שם.

למה קבצים ולא מסד

כי המודל כבר יודע לעבוד עם קבצים. הוא לא צריך סכימה, לא צריך שפת שאילתה ולא צריך שכבת אחזור. הוא כותב מה שהוא רוצה לזכור בשפה חופשית, וקורא את זה בפעם הבאה.

זה גם מה שהופך את הזיכרון לניתן לבדיקה: אפשר לפתוח את הקבצים ולקרוא. מסד וקטורי לא נותן את זה.

שלוש נקודות כשל במימוש

הראשונה היא הנתיב. הוא מגיע מהמודל, ולכן הוא לא אמין. פתרון לצורה קנונית ובדיקה שהוא נשאר בתוך שורש הזיכרון, לפני כל פעולה. נקודותיים כפולות, קישורים סימבוליים ונתיבים מוחלטים הם דרכי יציאה.

השנייה היא בידוד בין משתמשים. במימושי הייחוס אין בקרת גישה. במערכת רב-משתמשית צריך תיקייה נפרדת לכל משתמש, ואימות בשכבת הטיפול בפקודה. אחרת סוכן של משתמש אחד קורא זיכרון של אחר.

השלישית היא מה שנכתב. סודות לא נכנסים לזיכרון בשום מצב. זיכרון נקרא לתוך הקשר בכל ריצה עתידית, ולכן מפתח שנכתב פעם אחת משוכפל לכל שיחה שתבוא. אותו שיקול חל על מידע אישי, עם שכבת רגולציה נוספת.

מה שגורם לזיכרון להיות שימושי או חסר ערך

ההנחיה. בלי הנחיה מפורשת מתי לכתוב ומתי לקרוא, סוכן נוטה לא להשתמש בזיכרון בכלל, במיוחד בדורות שנוטים לא להושיט יד לכלים.

מה שעובד: להגיד מתי לבדוק את הזיכרון, מתי לכתוב אליו, ובאיזה מבנה. לקח אחד לקובץ, שורת סיכום בראש, תיעוד גם של מה שעבד וגם של מה שנכשל, ולמה זה היה חשוב.

ומה שלא לשמור: מה שכבר כתוב בקוד או בהיסטוריית ה-git. זיכרון שמשכפל את מה שאפשר לקרוא ממילא מתיישן ומתחיל לסתור את המקור.

תחזוקה

זיכרון שגדל בלי גיזום מתקלקל. פריטים סותרים, פריטים שהיו נכונים ואינם, פריטים כפולים. צריך מדיניות: לעדכן קובץ קיים במקום ליצור חדש, ולמחוק מה שהתברר כשגוי.

מה זה לא

לא תחליף לעריכת הקשר ולא לכיווץ. אלה עובדים בתוך שיחה, זיכרון עובד בין שיחות. סוכן ארוך שמפעיל את שלושתם עושה שלושה דברים שונים, ומי שמצפה שזיכרון יפתור מילוי חלון מקבל שיחה שנופלת בכל זאת.

מה שנשאר קשה הוא לדעת מה שווה לזכור. אין קריטריון טוב, והנטייה של סוכן בלי הנחיה חדה היא לכתוב או הכול או כלום.