תת-סוכנים: כל האצלה עולה סבב שלם

תת-סוכן הוא הקשר נקי. במקום שהסוכן הראשי ימלא את החלון שלו בקריאת חמישים קבצים, הוא שולח תת-סוכן שקורא אותם ומחזיר סיכום. החלון של הראשי נשאר קטן.

זו התועלת, והיא אמיתית. עכשיו המחיר.

מה עולה

כל האצלה היא סבב שלם. התת-סוכן מקבל בריף, מתחיל בלי שום הקשר קודם, חוקר בעצמו, מגיע למסקנה, כותב דוח. הראשי קורא את הדוח, ולעיתים גם מפרש אותו מחדש.

הכפילות הזאת אינה תיאורטית. תת-סוכן שנשלח לקרוא שלושה קבצים יקרא קודם את מבנה התיקייה כדי להבין איפה הוא נמצא. הראשי כבר ידע את זה.

הכלל המעשי: אם הראשי היה גומר את המשימה בקומץ קריאות לכלים, האצלה מייקרת ומאיטה.

מה כן להאציל

עבודה עצמאית באמת ומקבילה. חקירה רחבה על פני הרבה קבצים. כמה מסלולים שאין ביניהם תלות. עיבוד של הרבה פריטים שכל אחד עומד בפני עצמו.

עבודה שקוראת המון וצריך ממנה מעט. זה המקרה החזק ביותר, ושם גם נכנס שיקול המודל: את הקריאה הכבדה אפשר לתת למודל זול, ואת התכנון והסינתזה להשאיר ליקר.

מה לא להאציל

אימות. הפיתוי לשלוח תת-סוכן שיבדוק את העבודה גדול, והוא נכשל משתי סיבות. ראשית, האימות שייך ללולאה הראשית שיש לה את ההקשר המלא. שנית, המודלים העדכניים מאמתים את עצמם ממילא, והוראה מפורשת לאמת מייצרת אימות יתר.

וגם: לא כמה תת-סוכנים על משימה קטנה אחת. פיצול של עבודה בינונית לחמישה חלקים מייצר חמישה סבבי בריף ודוח על משהו שהיה לוקח תור אחד.

הכיוון השתנה בין דורות

זו נקודה שקל לפספס במיגרציה. דור אחד נטה להאציל מעט מדי, וההנחיה הנכונה הייתה לעודד האצלה. הדור שאחריו נוטה להאציל בקלות רבה מדי, וההנחיה הנכונה הפוכה: תקרה מפורשת על מספר התת-סוכנים.

מי שמעביר קוד בין דורות ומשאיר את ההנחיה הישנה מקבל בדיוק את הבעיה ההפוכה מזו שההנחיה נכתבה לפתור.

מה עובד בפועל

בריף מדויק בפעם הראשונה. השיגור, ההמתנה והבריף מחדש הם המקום שבו העלות מתפוצצת.

מחויבות להאצלה. אם האצלתם, אל תעשו את העבודה שוב ואל תגזרו מחדש את המסקנות אחרי שהדוח חוזר. זה מבטל את החיסכון ומכפיל את העלות.

שיגור מקבילי בהודעה אחת. כמה תת-סוכנים על עבודה עצמאית צריכים לצאת יחד ולא בטור, אחרת מקבלים את עלות ההאצלה בלי הרווח בזמן.

מה שנשאר קשה

אין מדד טוב מראש להחלטה. השאלה "האם המשימה הזאת גדולה מספיק" נענית בדיעבד, אחרי שרואים כמה תורות היא לקחה. בפועל מה שעובד הוא תקרה קשיחה על מספר התת-סוכנים המקבילים, לא ניסוח חכם יותר של הכלל.