עריכת הקשר: למחוק תוצאות כלים ישנות במקום לסכם אותן

סוכן שרץ שעה קורא קבצים, מריץ פקודות ומקבל תוצאות. כל תוצאה נשארת בהיסטוריה ונשלחת מחדש בכל תור אחריה. אחרי חמישים כלים, רוב ההקשר הוא פלט שכבר לא רלוונטי.

עריכת הקשר מסירה אותו.

מה זה עושה בפועל

שתי אסטרטגיות. הראשונה מנקה תוצאות כלים ישנות, ואופציונלית גם את הפרמטרים שנשלחו אליהם. השנייה מנקה בלוקי חשיבה.

מפעילים דרך נקודת הקצה הבטא, עם הגדרה שמפרטת אילו עריכות להחיל. מבנה השיחה נשאר: התורות, הסדר וההקשר של מי אמר מה נשמרים. מה שיוצא הוא התוכן שהתיישן.

למה זה שונה מכיווץ

כיווץ מסכם. עריכה מוחקת.

ההבדל משנה מתי כל אחד מתאים. תוצאה של פקודה שרצה לפני ארבעים תורות לא צריכה תקציר, היא צריכה להיעלם. לעומת זאת דיון שהתנהל בין המשתמש לסוכן על מה לבנות כן צריך תקציר, כי המסקנה שלו עדיין רלוונטית.

טעות בהגדרה שקורית הרבה: הטיפוסים והכותרות של שני המנגנונים דומים אבל אינם מתחלפים. שימוש בטיפוס הכיווץ תחת ההגדרה של העריכה מחזיר שגיאה.

מה למחוק וממה להיזהר

תוצאות של קריאה ורשימה כמעט תמיד בטוחות למחיקה. הן צילום מצב של רגע, והמצב ממילא כבר לא זהה.

תוצאות של פעולות שינוי מסוכנות יותר. סוכן ששכח שהוא כבר יצר קובץ יכול ליצור אותו שוב. במקרים כאלה עדיף שהעובדה תישמר במקום שאינו ההיסטוריה: קובץ סיכום, זיכרון קבוע, או הודעת מערכת שנוספת באמצע.

מחיקת פרמטרי הקריאה, ולא רק התוצאות, חוסכת יותר וגם מסתירה יותר. הפרמטרים הם לעיתים המקום שבו כתוב מה בדיוק נעשה.

היחס לזיכרון

שלושה מנגנונים ולא שניים, וכדאי להחזיק את ההבחנה.

עריכה גוזמת בתוך השיחה. כיווץ מסכם בתוך השיחה. זיכרון שומר בין שיחות, בקבצים שהסוכן קורא וכותב.

ריצה ארוכה משתמשת בכל השלושה. מה שצריך לשרוד את סוף הריצה נכתב לזיכרון. מה שצריך לשרוד את התור הבא נשאר בהקשר. השאר נגזם.

מה זה חוסך

בעיקר קלט חוזר. בסוכן שרץ שעות ההקשר הוא הרוב המוחלט של החשבון, וכל תור משלם על כל מה שקדם לו.

יש גם רווח באיכות. הקשר עמוס בפלט שלא רלוונטי מסיח, והמודל חוזר לפעמים לתוצאה ישנה כאילו היא עדכנית.

מה שנשאר לא נוח

אין תצוגה טובה של מה נמחק בפועל. אחרי כמה סבבי עריכה קשה לדעת איזה מידע עדיין בהקשר ואיזה לא, וזה מקשה על איתור תקלות כשהסוכן מתנהג כאילו הוא לא יודע משהו שהוא ראה.